קצת עליי ועל הגישה שלי לצבע

עבורי אמנות היא לפני הכל תקשורת. צבעים עבורי הם מילים וצלילים וככל שיש יותר צבעים השיחה הופכת עשירה יותר. דווקא היותי עיוור צבעים הפכה את מסע ההיכרות שלי עם עולם הצבע עמוק יותר. טמפרטורה, הרמוניה או דיס-הרמוניה ומקצב הם כלים בסיסיים איתם אני עוטף את המציאות המתבטאת בציורי להיגד צבעוני. יש גם דמויות שאני מצייר. יש סיפורים. יש חיים מאחורי הבד שהם עוצמתיים מספיק בשביל להיצרב כדימויים ביצירות שלי. אבל גם במקומות הללו, התחביר הבסיסי שפיתחתי בא לידי ביטוי בקומפוזיציה, במשיכות המכחול או בקצב הנחת העט וכמובן בצבע. הצבע. אמן צבע עיוור צבעים חייב לגלות כל פעם מחדש דרמה הניסתרת מהעין, אחרת הוא לא באמת מתעסק בעולם הצבע.